מאז שבאת לכאן אני מוחקת פוסטים
אני מפחדת לפגוע בך
אני מפחדת לכתוב משהו כועס מידי כואב מידי
אני מפחד להיות רע
פתאום המגירה שלי כבר לא כל-כך בטוחה
אני יודעת שהיית כאן וראית
וכאבת
גם אמרת את זה
ועכשיו אני לא מרגיש כאן בטוח יותר
אז אני מסנן את עצמי את מה שאני משתף.
שיניתי את השם, אני רוצה לחזור לאנונימיות
יש לי מגירה חדשה שאני כותבת אליה
אני לא מבין למה נכנסת לקרוא אותי
אם את לוקחת אישית ונפגעת ממני כל הזמן
אז מחקתי את רוב הדברים שקשורים אלייך
כי אני לא רוצה לפגוע בך ולהכאיב לך
דרך המילים ודרך הכתיבה שלי
למרות שאני כותב המון כשאני מופעל, כשאני בכאב. למרות שכתיבה זה כל מה שנשאר לי.
אני לא משתפת ברשתות החברתיות
זה הדרך היחידה שיש לי לעבור את היום
להתמודד עם הכאב הבלתי נסבל
ועכשיו את באת לכאן
ראית את הפצעים שלי
ראית שהם יכולים להכאיב לך
ועכשיו לא כל כולי כאן
וזה בסדר מבחינתי
אני מעדיף לא לפגוע בך.
בטח את זה את לא תראי
בטח לא תיכנסי לכאן יותר אחרי שנפגעת מהמילים שלי
אבל הבעיה היא שאני אמשיך לסנן, כי אולי יום יבוא ותגיעי לכאן
ואני ככ מפחד לפגוע בך שוב ושוב ושוב
המרחב הבטוח שלי כבר לא ככ בטוח לי.
אני דפוק שפתחתי את האופציה שיראו את הבלוג.
בלאט.
אני חוזר למערה שלי.
